בלוג
 
   
 

גונבים לכם את העובדים? לא בטוח שזה רע עבורכם...

גונבים לכם את העובדים? לא בטוח שזה רע עבורכם...
בעידן בו התחרות מחייבת חדשנות, יש הרבה ברכה ב"גניבת" עובדים, דוגמא נהדרת למצב שכזה ניתן לראות בכניסתה של אובר לתעשיית הרכב האוטונומי (רכב ללא נהג).עובד ש"נודד" מחברה אחת לשנייה, מעשיר את הידע שלו, אך גם של הארגונים בהם הוא עובד (עד כה הרווח רק של החברה "הגונבת"). שיפור הידע, בתורו, מביא לשיפור המוצרים ומכאן שהשוק כולו מתרחב ומצליח יותר.
 
Win win?
יש עוד WIN  אחד לפחות. גם העובדים היום פחות ופחות מסוגלים למצוא עניין באותה מסגרת עבודה לאורך זמן. לעיתים, ניסיונות לשימור עובדים בכסף ובהטבות חוזרת לארגון כבומרנג- העובד נשאר בתפקידו, אך לא מהסיבות הנכונות. רמת המוטיבציה והאנרגיה שהוא מביא לתפקיד כבר לא בהכרח שווה את ההשקעה בו.

צייד כשרונות או head hunting היא שיטת גיוס שמאז ומעולם נתפסה כאיום על הארגון, מכל הסיבות המובנות מאליהן- עלויות גבוהות של גיוס והכשרת עובדים חדשים, והעובדה שהתחרות על הכישרונות דוחפת את שכר העובדים מעלה. האיום גדול כל כך, עד כדי שהוא הביא חברות לפעולות אגרסיביות ממש. לדוגמא, באפריל 2015 אישר בית המשפט בארה"ב הסכם שנחתם בין מספר חברות טכנולוגיות גדולות כולל אפל וגוגל, שהתחייבו לא להעסיק עובדים האחת מהשנייה. בכך, צמצמו החברות משמעותית את הזדמנויות התעסוקה של 64,000 העובדים שלהן והעלו בדרך מלאכותית את שימור העובדים שלהן.
אבל האם זו הדרך הנכונה להבטיח את שגשוג הארגון?
 
בעולם בו ארגונים חייבים לשאוף לחדשנות ויצירתיות, בלא מעט תחומים ועולמות תוכן,  מצאו מספר מחקרים כי רצוי שארגונים יוותרו על השליטה ויאפשרו תחלופת עובדים בינם לבין ארגונים אחרים. זאת, בעיקר אם מדובר על ארגונים שפועלים באותה שרשרת הייצור. ניוד העובדים מביא להעברת הידע, ומכאן גם להעשרת הידע ולשיפור התוצר הסופי. מכיוון אחר, שיפור התוצר מעיר את השוק כולו, מעלה את ההשקעות של קרנות הון סיכון ואת עניין הלקוחות בכלל.
כך שבעוד שהן מוערכות בתחומים רבים, נראה שבכל הנוגע  לגיוס עובדים, גם ענקיות הטכנולוגיה ממהרות לפעול על פי אמונות ישנות שאינן רלוונטיות לימינו, דוגמא מצוינת הם יכולות לקחת מאובר (UBER):
לאחר שגייסה מימון של 2.8 מיליארד דולר על בסיס אפליקציית ההסעות שלה, נכנסה אובר למרוץ לבניית מכוניות אוטונומיות, כשהמטרה היא להשתמש ברובוטים כדי להפחית עלויות נסיעה, לייצר מצב בו לקחת אובר לכל מקום יהיה זול יותר מלהיות בעליו של כלי רכב, ובסופו של דבר להעלים לחלוטין את הבעלות על כלי רכב פרטי.
כדי לפתח את כלי הרכב האוטונומיים, הכריזה אובר בפברואר שעבר על שותפות אסטרטגית עם אוניברסיטת קרנגי מלון (CMU) שבפיטסבורג ועם ה NREC, המרכז הלאומי להנדסה רובוטית.  CMU מובילה בתחום הרובוטיקה מזה זמן רב, והייתה האוניברסיטה הראשונה שהציעה מסלול לדוקטורט בתחום. החוזים של הNREC  למסחור טכנולוגיות רובוטיות מכניסים דרך קבע כ-20 מיליון דולר בשנה, החוקרים שם היו פורצי דרך בתחום המכוניות הרובוטיות, וזכו באתגר העירוני של DARPA עם השברולט טאהו ללא נהג בשנת 2007.
כיצד איישה אובר את מרכז הפיתוח שלה?
 
אובר פנתה למקום האחד, מחוץ לגוגל, שבו נמצאים כל האנשים הנכונים – אנשים שיש להם הלכה למעשה סיכוי לפתור את נושא הנהיגה האוטונומית ובעצם, שאבה את סגל העובדים של ה NERC ושל CMU. נכון לספטמבר 2015, עברו לעבוד באובר כ 50 מקרב כ-150 החוקרים של NREC .

אפשר היה להניח כי ההשתלטות של אובר על כח האדם האיכותי של שותפותיה יפגעו בהן, אך בפועל, נראה שהפעולות של אובר מביאות שגשוג לכולם-
לאובר, עדיין משרות פנויות למגוון סוגי מהנדסים במרכז המחקר שלה בפיטסבורג, וכלי רכב שביצע מבחני מערכות עבור המכונית האוטונומית העתידית שלה כבר נראה ברחובות העיר. אך גם המעבדה בNREC  מתרחבת, מוסיפה משרות חדשות ומחפשת חוזי קבלנות חדשים. לגבי  CMU , יש להניח כי כמו בכל תחום אקדמי, רואים את האבדן הבלתי של אנשי הסגל, כניצחון לתחום. המעבר של רובוטיקה מתחום המחקר האקדמי לתעשייה נתפס בעייני מרבית הרובוטיקאים  כחותמת אישור על כך שהם בכיוון הנכון. לטובת כולנו, יש לקוות שאינטרסים של כח וכסף לא ישתקו כעת את המשך ההתקדמות בשוק כפי שקורה לעיתים בתחום ההיי טק, וכי גם אובר עצמה תאפשר נדידת מוחות ממנה לארגונים אחרים ובחזרה.

לקריאה נוספת על ניידות עובדים- http://insight.kellogg.northwestern.edu/article/poach-our-employees-please
לקריאה נוספת על אובר- במגזין Popular Science ישראל בגיליון 257 שראה אור בספטמבר 2015 ונכתבה במקור על ידי אריק סופג׳. או http://www.geektime.co.il/uber-to-become-robot-empire/

מיטל קארה פוליאק יועצת ארגונית, מומחית לתקשורת בינאישית, מחברת הספר "אנשי המחר". הקדישה את השנים האחרונות לחקר ולמידה של עולם המחר, דרך עשרות מחקרים עדכניים וע"י ביצוע עשרות ראיונות.